top of page
תמונה .jpg

?מי אני

היי, אני סמדר רונן, זמרת וכותבת ומלחינה שירים, מורה לפיתוח קול

את השיר הראשון שלי כתבתי בגיל 20, זה היה אחרי שהבנתי שאם אני רוצה לשיר אני צריכה שירים. גרתי אז עדיין בקיבוץ, כתבתי המון שירים במעט האקורדים שידעתי לנגן, והייתי משמיעה לחברים שלי כדי שיגידו את דעתם וגם כדי שיחזקו כמובן. אף שיר מהתקופה הזאת לא שרד אבל זה היה הבית ספר הראשון שלי לכתיבה והלחנה, פתיחת האזניים ופיתוח הטעם המוזיקלי ובכלל תחילת הדרך המוזיקלית האמיתית שלי.

הייתי שומעת הרבה את המכשפות, את רונה קינן, חוה אלברשטיין ערן צור, אביתר בנאי, אסף אמדורסקי.. המתנה הגדולה של התקופה זה חבר טוב שגר לידי והיה משאיר לי על השולחן בחדר ערימות של דיסקים משובחים. אחד מהם היה "חג ומועד ונופל" של מאיר אריאל, שעד אותו זמן לא יכולתי לשמוע אותו.. ברגע ששמעתי הבנתי שעד עכשיו לא הבנתי כלום. שמעתי את שיר כאב, נכנסתי לסיפור, התרגשתי מכל מילה. היו לי פיצוצים בראש. הרגשתי שנתקלתי בגאון. לא ידעתי אז שאני עתידה להלחין כמה שירים שלו שהוא לא הספיק להלחין (או לא התכוון להלחין...), אבל על זה מוקדם עדיין לדבר...

נולדתי ב1981 בקיבוץ מצר, אותו עזבתי רק בשנה השניה שלי בלימודי ב"רימון", פחדתי ולא רציתי לעזוב אבל חבר אמר לי שאם אני אשאר בקיבוץ אני אתנוון ולא אגיע לשום דבר. זה עוד יותר הפחיד אותי אז שבוע אחרי כבר מצאתי דירה ברמת השרון. גרתי שם שמונה שנים בהם הספקתי לסיים 4 שנים ב"רימון", לעשות המון בייביסיטר, להקים את ההרכב שלי ולכתוב ולהקליט את האלבום הראשון "חצי כדור". את האלבום הפיק יונתן לויטל שחיבר ביננו חבר משותף ואינטואיטיבי במיוחד. המפגש עם יונתן, מעבר למוזיקה שיצרנו ביחד, שינה ופתח את עולמי והשפיע הרבה על המוזיקה שלי ועל איך שאני אוהבת לשמוע אותה.

כיום אני גרה בתל אביב, והאלבום השני "יכולנו להיות" בחוץ. הפעם החלטתי להוציא את האלבום רק בצורה דיגיטלית. העולם משתנה, לא ברור לאן הוא הולך אבל מוזיקה היא בעיקר במימד הרוח ואולי הקונספט האינטרנטי יכול להתאים לרעיון. אז הדבר היחיד שקושר את האלבום הזה לקרקע הוא פנקסי גלויות שייצרתי בהם איורים לכל שבעת שירי האלבום אותם איירתי בעט 0.4 שחור, ורציתי באמצעותם לתת עוד רובד לשירים ועוד הצצה לעולמי וכשהופכים אותם מתגלות המילים ומתגלים השותפים ליצירה. האלבום מחולק מבחינתי לשני חלקים. שלושת השירים הראשונים נכתבו בסוף העבודה על האלבום הראשון. ארבעת השירים האחרונים נכתבו אחרי שאחותי הצעירה ליעד נפתרה.

ליעד היתה גם היא זמרת ונפטרה קצת לפני גיל 30, ממחלת דם נדירה שלקחה אותה תוך שבוע. היא אספה חומרים לאלבום ראשון וחלמה ותכננה ולא הספיקה. גבע אחינו הצעיר ואני החלטנו לסיים את המשימה והוצאנו ביחד עם המון מוזיקאים מוכשרים את האלבום שלה. אפשר לשמוע את שירתה המופלאה עטופה בעיבודים שונים ומגוונים שנתפרו על סקיצות שהקליטה. השיר היחיד שליעד לא שרה באלבום נמצא אחרי מותה במחברת שהיתה צמודה אליה. הוא נקרא will you remember me  וכשקראתי את מילותיו הייתי חייבת להלחין אותו. אני מבצעת אותו באלבום ביחד עם ההרכב שלי ומי שחד אוזן יוכל לשמוע באמצע השיר את קולה של ליעד.

את האלבום הזה שהוא יקר לי במיוחד אפשר למצוא כאן באתר. 

bottom of page